|
היקף הגירושין הגדל מעיד על עימות בין מוסד הנישואים לבין המרחב האישי - מה הקשר? / מאת יואב ברנזון
המרחב האישי גדל בהתמדה ואילו מוסד הנישואים נותר נוקשה ומיושן
בעשורים האחרונים נפל דבר בעולם: המרחב האישי והפרטי של אנשים הלך וגדל בהתמדה בעוד שמוסד הנישואים נותר מאובן ומיושן. כיום, אנשים אינם מוכנים עוד לחיות בזוגיות או בנישואים שבהם הם מוצאים את עצמם במצב של שעבוד, ניצול, כפייה, השפלה וצמצום אישי.
להיפך, הם דורשים לעצמם זוגיות המאפשרת להם יותר מרחב בחירה, חופש פעולה, חופש ניידות, כוח השפעה, שקט אישי ו"פינה" פרטית משל עצמם. כיום, המושג מרחב אישי הוא מושג מרכזי בהווייה של האדם והוא אחד העקרונות הבסיסיים המגדירים את אושרו של האדם המודרני.
החיים המשותפים ובמיוחד הנישואים הפכו לאויב מספר 1 של המרחב האישי
כאשר המרחב האישי גדל בהתמדה והרצון של האנשים הוא בנוחיות אישית ובאזור חיים פרטי משל עצמם - החיים המשותפים הופכים לא פעם לגורם המאיים באופן ישיר על אותו מרחב אישי. זו אחת הסיבות המרכזיות שמערכות יחסים עולות לא פעם על שרטון - כי כל אחד מבני הזוג אינו מוכן להתפשר על העקרונות והאמונות שלו, כל אחד רוצה להשפיע ולחיות בדרכו שלו, כל אחד רוצה להגן על המרחב האישי שלו ואינו מוכן לוותר עליו.
העיקרון המנחה בנישואים הוא שיתוף זוגי על חשבון צמצום המרחב האישי. לדוגמה, אנשים שאינם נמצאים בזוגיות נהנים ממרחב שינה אישי גדול יותר מאלה הנשואים כי הם ישנים לבד במיטה ואילו זוגות נשואים מחוייבים לחלוק את השינה עם בני זוגם ולמעשה עליהם למצוא דרכים כיצד להצטמצם מבחינת מרחב השינה שלהם כדי לקיים את הזוגיות המשותפת.
הגדלת המרחב האישי מובילה בדרך כלל להתרחקות ולגירושין
וכך יוצא, שככל שאנשים עומדים על דעתם ודורשים לעצמם מרחב אישי גדול יותר כחלק מהצורך שלהם ברווחה ובאושר אישי - כך הם מתקרבים יותר ויותר לנקודה שבה הם מתגרשים, משום שגירושין הפכו לדרך להבטחת המרחב האישי.
בשלב הראשון אנשים נשואים מתרחקים אחד מהשני כי הם מרגישים שאין להם מרחב אישי גדול דיו ושהזוגיות "סוגרת" עליהם ומגבילה אותם מלבטא את עצמם בצורה אוטנטית. בשלב הבא הם פשוט מתגרשים כדי "שהיה להם אפשרות לחיות בשקט" בלי הפרעות, הגבלות, התניות והתערבויות של בני הזוג.
ניתן להגדיל את המרחב האישי גם ללא ניתוק או גירושין
הסיבה שאחוז הגירושין רק עולה נובע מתפיסה שגויה ומיושנת של מוסד הנישואים. הנישואים נתפסים על ידי רוב האנשים כשיטת חיים "קרובה" ו"שיתופית". אבל למעשה, בעידן המודרני הגדרה שכזאת הפכה פחות ופחות אפשרית לא משום שאנשים אוהבים פחות אלא משום שאנשים זקוקים הרבה יותר מבעבר למרחב אישי גדול וקשה להם להיות באמת "קרובים" כל הזמן.
אחת הדרכים להימנע מגירושין היא באמצעות שינוי מוסד הנישואים והגדרתו מחדש על פי הצרכים המודרניים ותוך כדי הגדלת המרחב האישי של בני הזוג בתוך מסגרת החיים המשותפת. לדוגמה, חיים משותפים בבתים שונים, חיים בבית גדול ומרווח, שינה במרחבים שונים או נפרדים, מתן חופש גדול יותר לבני הזוג לחיות ולפעול כל אחד בדרכו שלו, הימנעות מחיים משותפים מלכתחילה או בחירה בדרך שיתופית "קלה" וחלקית שבה החיים המשותפים תופסים חלק קטן מהחיים.
וטיפ לסיום: מוסד הנישואים נוצר על בסיס ההנחה שהפרט אינו זקוק למרחב אישי בכלל אלא רק למרחב זוגי. כיום, כשהמרחב האישי הולך וגדל בהתמדה על חשבון המרחב השיתופי או הזוגי - מוסד הנישואים קורס משום שהוא נתפס "כבית כלא" וכדרך חיים המגבילה ומדכאת את הפרט. הדרך היחידה להתמודד עם הבעיה היא להגדיר מחדש את מוסד הנישואים כמקום של שיתוף חלקי ולא כמקום המחייב צמצום המרחב האישי.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
.jpg){kind=small}
050-5558535