|
מהו שורש הרע בפוליטיקה הישראלית וכיצד ניתן לשנות זאת? / מאת יואב ברנזון
שורש הרע
שורש הרע בפוליטיקה הישראלית היא אגואיזים טהור של הנבחרים והעדר רצון אמיתי לפעול למען הציבור. אנשים שרצים לכנסת ונבחרים אליה אינם מעוניינים באמת ובתמים לשרת את המדינה ואת הציבור מעל לכל - למרבה הצער זהו המכנה המשותף של הרוב המכריע של הפוליטיקאים.
ניתן להוכיח זאת על פי התוצאות. אילו 120 נבחרי הכנסת היו שמים את הציבור בראש מעייניהם המצב במדינה היה שונה בתכלית ולא היינו חיים במדינת חלם.
הפוליטיקה היא שירות למען האזרח - אבל לא בישראל
הבעיה אינה השיטה אלא האנשים. פוליטיקה בהגדרתה היא שירות למען האזרח. אך בארץ ההגדרה הזו אינה קיימת. בעיני הנבחרים - פוליטיקה היא מדרגה לקידום אישי, תחנה בדרך לעסקים, צבירת כוח ואולי אף רצון להתפרסם.
ניתן לספור על כף יד אחת את אותם נבחרים שמה שבאמת מעניין אותם הוא הציבור. הבעיה היא שגם הם הולכים ונעלמים מהכנסת מבחירות לבחירות כי הנבחרים האגואיסטים שולטים ביד רמה בכנסת, בתקשורת, בהון ובסחר מכר.
כל עוד כל חבר כנסת ושר דואג לעצמו ולא לציבור אין סיכוי לשינוי המציאות - יאיר לפיד כמשל
יאיר לפיד הוא דוגמה מושלמת לשיטה האנוכית של הפוליטיקה הישראלית. הוא בא כדי לשנות את השיטה אבל הוא השיטה בהתגלמותה. מטרתו אינה לשרת את הציבור אלא להעביר את הכוח מכנופיית פוליטיקאים אחת לכנופיית פוליטיקאים אחרת, במקרה הזה - הוא עצמו.
אם יאיר לפיד יצליח - השינוי שיהיה הוא רק בזהות של האנשים שמחזיקים בכוח ובשלטון ולא במהות ובגישה. את הגישה צריכים לשנות ולהבטיח שהפוליטיקה תשוב להיות שירות לציבור נטו ולא שום דבר אחר.
משה כחלון הוא בדיוק הדוגמה מדוע משרתי ציבור אינם שורדים בפוליטיקה הישראלית
כחלון הוכיח במעשים ולא בדיבורים שהוא פועל למען אינטרס הציבור ובכך הוא הפך לתופעה חריגה בפוליטיקה הישראלית. במקום שיהיה מדובר בעוד משרת ציבור שעושה את תפקידו למען המדינה כחלון הפך לסמל של מצויינות רק כי מדובר בתופעה הולכת ונכחדת.
פרישתו מהחיים הפוליטיים מעידה כי גם הוא הבין שהוא אינו יכול לעמוד מול הרוב המכריע של הפוליטיקאים שרואים בו תופעה מסוכנת המאיימת על האינטרס הקיומי שלהם עצמם. אכן, המצויינות של כחלון צובעת כמעט את כל יתר הפוליטיקאים באור שלילי מאוד.
וטיפ לסיום: הדרך היחידה להבטיח שפוליטיקאים יהיו משרתי ציבור אמיתיים ולא נהנתנים על חשבון קופת המדינה היא לקבוע בחקיקה שלחבר כנסת ולשר לא יהיו כל הטבות מיוחדות, שכרם יהיה השכר הממוצע במשק או אף נמוך מכך, הזמן שבו הם יוכלו לשרת יהיה קצוב (קדנציה או שתיים לכל היותר) והם יהיו חייבים להפסיק כל פעילות או עיסוק פרטי בזמן כהונתם בבית הנבחרים. חקיקה כזו תבטיח שמי שיגיע לכנסת יהיו רק אלה שבאמת רוצים לתרום מזמנם וממרצם למען הציבור ולא טרמפיסטים שמנסים לסדר לעצמם ולקרוביהם ג'וב טוב ומכניס.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
.jpg){kind=small}
050-5558535