אהבה יחסית היא אהבה בוגרת ומציאותית - אז מדוע מעטים מכירים אותה? / מאת יואב ברנזון
אנשים גדלים על תפיסות מוחלטות לגבי אהבה
בחינוך, בסרטים, במשפחה ובספרים - כל דור ודור גדל עם תפיסת אהבה מוחלטת. אף אחד אינו מלמד שהאהבה - כמו כל דבר אחר בחיים - היא משהו יחסי, מוגבל, כפוף לתנאים משתנים ותלוי בנסיבות שונות.
את המקום המורכב, האפור, המשתנה ולעיתים הקשה הזה של האהבה אף אחד לא מלמד ולכן המסרים הללו אינם עוברים בצורה ברורה הלאה. כך יוצא, שילדים הופכים עם השנים למבוגרים עם ציפיות ילדותיות ומוגזמות מקשרים זוגיים, עם תפיסת אהבה שהיא טוטאלית וקיצונית, עם תחושה שבאהבה הכל אפשרי ועם ציפייה שכשאוהבים - אז אוהבים עד הסוף ומקריבים ללא שום גבולות וללא שום שיקול או מחשבה.
אהבה טוטאלית היא אהבה מוטרפת הנמצאת בעיקר בסרטים
אהבה טוטאלית נובעת מתפיסה הרואה באהבה אירוע קדוש, אלוהי, מוחלט ונצחי. מתוך תפיסה אידיאולוגית ורגשית זו נוצרים פירושים מעוותים למושג אהבה, כמו למשל:
"אתה אמור לאהוב אותי יותר מאשר אתה אוהב את עצמך".
"האהבה שלנו היא לנצח והיא לעולם לא תשתנה".
"כל אדם יכול לאהוב רק בן זוג אחד ויחיד. אין ולא יכול להיות תחליף לאותו בן זוג".
"לא יכול להיות שיש לך צרכים או אינטרסים אישיים - אתה הרי אוהב".
"אתה אמור לוותר על הכל ולהקריב את הכל בשביל האהבה שלנו".
"אף אחד לא חשוב יותר מאשר אני. לא יכול להיות שתאהב אותי ותאהב גם אחרים".
יש גבול לטירוף
התפיסה הטוטאלית לאהבה מובילה למספר תוצאות שליליות וטראגיות. אחת התוצאות היא שקשרים זוגיים עלולים להפוך בגללה לקשרים דרמטיים, כואבים, מלאי אכזבות וסבל, רק בגלל שהציפייה מהקשר היא ציפייה לא ריאלית וילדותית.
אהבה טוטאלית היא ביסודה אהבה מוטרפת. היא מתנהלת בצורה כה כפייתית, חסרת גמישות וקיצונית - שהיא בדרך כלל מובילה למקומות הרסניים ולא טובים. לכן גם, רוב האנשים מבינים בשלב כלשהו של החיים שלהם שאי אפשר לחיות בצורה שפויה ובמקביל לנהל יחסים המבוססים על אהבה מוטרפת ותפיסה, וכתוצאה מכך הם מחפשים לעצמם מערכת יחסים שפויה יותר המבוססת על אהבה יחסית ולא טוטאלית.
אהבה יחסית היא אהבה לא רק של רגש אלא גם של שכל
אהבה יחסית היא אהבה עם גבולות, עם היגיון, עם שכל. בניגוד לתפיסה הרווחת, אהבה אינה חייבת להיות מורכבת אך ורק מרגש, מכיוון שבצורה הזו היא הופכת לאהבה חונקת, כפייתית ועיוורת, אלא שהיא יכולה להיות אהבה שפויה, הגיונית ועם חוקים וכללים.
כאשר מכניסים לאהבה הרגשית ממד של היגיון, של ארציות, של שיקולים, של חשיבה נכונה ושל תכנון מראש - האהבה הופכת למשהו מאוזן ויציב יותר, צפוי ונכון יותר. אבל כאשר מתעקשים על אהבה שהיא מוחלטת, רגשית ואידיאולוגית - בסופו של דבר סוטים מן הנתיב הנכון אל דרכים עקלקלות, הרסניות, מוגזמות, ילדותיות ומוטרפות.
וטיפ לסיום: בגלל אהבה טוטאלית אנשים מתאבדים, כי מי שנעזב על ידי בן או בת הזוג שלו אינו יכול לראות טעם נוסף לחייו. בגלל אהבה טוטאלית אנשים מרביצים, רוצחים או אונסים כי אהבה טוטאלית גורמת לאנשים להיות במצב של טירוף ולא במצב של שפיות וקור רוח. בגלל אהבה טוטאלית אנשים מתגרשים, כי בתחילת היחסים הם מפתחים ציפיות לא ריאליות מבני הזוג שלהם ובסיומים הם מתפכחים, מתאכזבים ועוזבים. בגלל אהבה טוטאלית אנשים נותרים לבדם, כי הם ממשיכים לחפש את מה שלא קיים במציאות אלא רק בדימיון.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|