מה ההבדל בין אנשים חברותיים לכאלה שהם לא? / מאת יואב ברנזון
חברותיות היא מומחיות
חברותיות אינה קשורה למידת היותו של אדם אהוב. חברותיות היא סוג של מיומנות אנושית שיש אנשים שנולדים איתה והם "חזקים" מאוד בה ויש אחרים שהיא חלשה אצלם.
אנשים חברותיים הם אנשים בעלי מומחיות באנשים. הם יודעים למשוך אליהם אנשים, הם יודעים להגיע לאנשים והם יודעים לתחזק מערכות יחסים על בסיס חברי.
אנשים שאוהבים חברים
באופן כללי, אנשים בעלי חברים רבים וחיים חברתיים מאוד פעילים הם אנשים שאוהבים חברויות ובריות, שאוהבים חברותיות ושאוהבים אירועים חברתיים ופעילות אירוח.
זה כמעט בלתי אפשרי להיות סופר חברותי מבלי לאהוב חברה ולאהוב מאוד את העולם החברתי. אנשים בעלי חיים חברתיים פעילים הם פשוט אנשים שנהנים מחברה ומאנשים וזקוקים לפעילות חברתית אינטנסיבית.
אנשים סגורים
אצל אנשים סגורים ולא חברתיים לא קיימת אותה ההנאה מפעילות חברתית ולא קיימת אותה המשיכה החזקה לפעלתנות חברתית, לחברים ולאירועים ופעילות סביב אנשים אחרים.
בגלל חוסר יכולת, חוסר מיומנות, חוסר תשוקה לחברה וקושי ליהנות לאורך זמן מפעילות חברתית - לאנשים סגורים אין הרבה חברים ואין להם מסגרות חברתיות פעילות. הם חלשים בתחום החברתי והם גם לא מסוגלים להשקיע בזה לאורך זמן.
חוסר חברותיות - מדוע?
לאנשים בעלי חיים חברתיים פעילים יש את הרצון, הכושר והמוטיבציה ליצור חברויות, לתחזק חברים, להשתתף בפעילות חברתית ולהיות חלק מארגונים חברתיים.
אצל אנשים בעלי חיים חברתיים חלקיים או מועטים אין את הרצון הזה ואין את היכולת הזו. לכן, אנשים אלה מנהלים חיים חברתיים מצומצמים ושמים דגש על תחומי חיים אחרים.
וטיפ לסיום: חברתיות היא תכונה שהיא יותר מולדת מאשר נרכשת.
|