|
מדוע יש אנשים שלא מאמינים באהבה וכיצד תזהו אותם? / מאת יואב ברנזון
הם אומרים שהם אינם אוהבים
אנשים שאינם מאמינים באהבה נוטים לומר זאת ולהודות בכך. רובם אפילו אינם מסתירים זאת, כי חוסר אמונה באהבה הפכה ברבות השנים לסוג של גישה מפוכחת, צינית וריאליסטית.
אנשים שאינם מאמינים באהבה מאמינים בדברים אחרים: הם מאמינים באינטרסים, הם מאמינים בכדאיות, הם אינם מאמינים באנשים והם חיים לעצמם בלבד.
הם הפסיקו לחלום והתחילו לחשוב
אנשים שאינם מאמינים באהבה הם בדרך כלל אנשים שהפסיקו להרגיש, הפסיקו לקדש את הלב, הפסיקו לחלום ולהאמין בבלתי אפשרי ובמקום זאת התחילו לחשוב.
אי אפשר לאהוב דרך השכל. אפשר לנתח או לשפוט, לבקר או לשנוא, אבל אי אפשר לאהוב דרך הראש אלא רק דרך הלב. אנשים שהפסיקו להאמין באהבה הפסיקו למעשה להיות מחוברים ללב.
הם חסרי תקווה
אחד הדברים הבולטים בחיים ללא אהבה וללא אמונה באהבה הוא חוסר תקווה עמוק בחיים. בהעדר תקווה, שאיפה, כמיהה, חלום והתלהבות - כל שנותר הוא קיום, הישרדות, החזקת מעמד וסיבולת.
עבור אנשים שהפסיקו להאמין באהבה - החיים אינם מושלמים, אין רגעי קסם, הכל קשה, כולם אינטרסנטים, החיים הם בדידות, המון דברים הם בלתי אפשריים, חייבים להתבגר ולחיות כמו מבוגרים ואסור לחלום.
הם לא מחוברים לקסם של החיים
החיים הם קסם, אם מוכנים להרגיש זאת. אך כשהלב סגור - גם הקסם נגוז. במקום זאת, החיים הופכים לשגרה, להרגלים מונוטוניים, לנתיב מוגבל מאוד שאינו מאפשר חיים וחיות מלאים אלא חלקיים ביותר.
הקסם של החיים נובע בראש ובראשונה מהיכולת לעשות את מה שמרגישים ומה שעושה טוב בלב ולא ממה שצריכים וחייבים. לא להפסיק לחלום ולהמשיך תמיד להאמין במושלם ובנכון, במתאים ובקסום.
וטיפ לסיום: מי שמחליט לסגור את הלב - מפסיד. מי שנפגע מאהבה - לא צריך לסגור את הלב כדי להתגונן. הלב הופך אותנו לפגיעים יותר אבל חיים יותר.
|
.jpg){kind=small}
050-5558535