מהי החולשה הגברית, הצורך הגברי והמגבלה של גברים? / מאת יואב ברנזון
מדוע נשים מתקשות להבין גברים?
נשים מתקשות להבין גברים משום שהן מאמינות שגברים ונשים דומים, ולכן מה שנראה הגיוני ונכון לאישה יהיה בהכרח נכון ומתאים לגבר. במציאות הדברים רחוקים מאוד מתפיסה זאת.
במציאות, גברים כל כך שונים מנשים שמה שנראה לאישה כדבר הנכון ביותר הוא לעיתים קרובות הדבר הגרוע ביותר בעינייים של גברים. מה שנתפס בעיני נשים כגילוי של אכפתיות ומעורבות מפורש על ידי גברים כביקורת וכשתלטנות.
הצורך של גבר
גברים לא אוהבים שמבקרים אותם, מתערבים להם בשיקול הדעת, מחליטים במקומם או מפקחים עליהם. הם רוצים לעשות את הדברים לבד, בכוחות עצמם, על פי שיקול דעתם, בצורה חופשית ומשוחררת ובלי יותר מדי "קשקושי שכל" ודיונים.
צריך להבין, הצורך של גברים הוא די דומה בכל העולם כי הוא אוניברסלי. גברים מתקשים להתמודד עם נשים שמגלות מעורבות גדולה מדי בחייהם, מעירות, מבקרות, שואלות, "חופרות" ומנסות להתערב - גם אם הדבר בא מכוונה טובה ומרצון לעזור.
המרחב הפרטי
המרחב הפרטי של הגבר הוא המעוז האחרון שלו. זהו המקום שבו הוא יכול להגיד "מכאן אני מתחיל" וגם "אני יודע מי אני כי יש לי גם קיום עצמאי ואישי ולא רק קיום קבוצתי".
ללא מרחב פרטי - גבר הולך לאיבוד והזהות שלו מתמוססת. הוא מרגיש שרמסו את זכותו הבסיסית להיות אינדיבידואל. הוא מרגיש שלקחו לו את המקום שלו, את הכבוד שלו, את הזכות שלו לפעול ולחשוב באופן עצמאי מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד. הוא חש שנטלו ממנו את הזכות לחופש ולביטוי עצמאי.
קרבה או שליטה?
נשים מטבען רוצות להתקרב לגבר שהן אוהבות. אבל לעיתים קרובות נוצר בלבול בין הרצון לקרבה לבין הרצון לשליטה. גברים חוששים מנשים ומאויימים על ידי נשים שבתהליך ההתקרבות מגלות מעורבות יתר, שואלות שאלות, מנסות להשפיע, לכוןן את הגבר או אפילו "לשפר" אותו.
וכך יוצא לא פעם, שבגלל רצון האישה להתקרב לגבר - הקשר הזוגי דווקא הולך ומתרחק. האישה רוצה להתקרב לגבר שלה אבל הגבר דווקא מפרש התקרבות זאת כשתלטנות כהתערבות בלתי פוסקת בענייניו והוא בוחר להתרחק ממנה, לשים לה גבולות ולנסות לעצור את הנטייה שלה להתפשט לכיוונו ולצמצם את המרחב הפרטי שלו.
וטיפ לסיום: התקרבות של אישה לגבר שלה אינה חייבת להיות בוטה ומפורשת אלא דווקא עדינה ולעיתים בלתי מורגשת - שקט, פאסיביות, מבט עיניים או סתם חיוך מקרב עשרות מונים את הגבר מאשר נסיונות לתחקר אותו, לשפץ אותו, לתקן אותו או להתערב לו בחיים מתוך דאגה.
|