|
מדוע תרבות המערב היא תרבות של עשייה וכיצד ניתן למצוא איזון בין הוויה לעשייה? / מאת יואב ברנזון
תרבות של doing
המערב הוא תרבות המקדשת את העשייה ולא את ההוויה. זוהי תרבות שרואה חשיבות במצב של doing ולא במצב של being. למעשה, כל מי שרוצה להיות במצב של being במערב הופך ליוצא דופן, חריג או "בטלן".
היחס לאנשי being הוא יחס מזלזל של "שאנטי שאנטי". אנשים של being הם אנשים שהסיכוי שלהם להצליח בתרבות התחרותית והמעשית של המערב היא למעשה אפסית או קרוב לכך. גברים רבים שיש להם נטייה להיות אנשים של being נתפסים כמשעממים ולא חברותיים, כשכל רצונם הוא למצוא רגע של הוויה ושל אינטימיות, ולא של עשייה, עוד אירוע או עוד הצגה.
מה ההבדל בין doing ל-being?
doing הוא מצב של עשייה. למשל, לעבוד במשרד, ללכת למכון כושר, לעשות טיולים בשבת, לרוץ מהצגה לסרט ומסרט לבית קפה. זוהי תרבות של הספקים, הישגים ושיאים.
לעומת זאת, being זו תרבות לא באמת מוכרת או מקובלת במערב. למשל, לא לעשות כלום. לרבוץ בגינה כל השבת. להימרח במיטה. להרהר. לרחף או לחלום. סוג כזה של תרבות או גישה נחשבים במידה רבה כ"בזבוז זמן" או שעמום, במיוחד לאור העובדה שבמערב רמת הגירויים שבאה מבחוץ היא אדירה וסוחפת.
האיזון המערבי
קשה מאוד לשרוד במערב כשמנסים לחיות לפי תרבות being משום שהביקורת על סוג כזה של תפיסה יהיה אדיר ואפילו חריף וקשה. לעומת זאת, מי שחי בהודו יכול להיות בהמון being מבלי להרגיש לא בסדר. להיפך, הוא ירגיש הכי בסדר בעולם והכי שייך בעולם.
אבל, במערב זה לא ניתן. מה שכן ניתן הוא לשלב את תרבות ה-being בתרבות ה-doing לפי משקלם היחסי. למי שחי במערב מומלץ לעשות הרבה doing ואז להיות "קצת" ב-being. במילים אחרות, לא כדאי לנסות להשוות ביניהם בצורה כמותית ולשאוף למצב של 50/50 כי זה לא יעבוד. עדיף לתת מקום גדול יותר ל-doing ורק מקום קטן יחסית לגישת being - כדי למלא מעט מצברים בדרך להמשך ה-doing.
אל תעשו רק doing - היו מעט ב-being
מי שחי במערב חייב להבין את התרבות אליה הוא שייך. זה מנותק להיות כל היום או כל השבוע בשאנטי שאנטי באמצע תל אביב. מי שינסה לעשות זאת ייכנס לדיכאון כעבור מספר שבועות או חודשים, כי הוא ירגיש מנותק מהריצה הכללית של כל האוכלוסיה, החברים, המסגרת שמסביב, התפאורה שזזה.
אבל מצד שני, חשוב מאוד מדי פעם לקחת הפסקה ולא לעשות דבר. פשוט להימרח. להפסיק את המירוץ ולעצור. לא לחשוב על כלום ולהתבטל. להיות ב-being אמיתי ולהתפנק חצי יום מבלי לעשות דבר.
וטיפ לסיום: ללא being אנחנו נשחקים עד כדי סכנה. ללא doing אנחנו שוקעים אל הלא כלום, אל השעמום, אל האבדון, אל חוסר התכלית. החיבור בין doing ל-being מבוסס על דגש של עשייה עם נקודות של הרפייה ומנוחה.
|
.jpg){kind=small}
050-5558535