|
מרבה נכסים מרבה דאגה - זו אינה קלישאה / מאת יואב ברנזון
עושר הוא טוב?
רוב האנשים מניחים שעושר הוא דבר טוב. רוב האנשים מאמינים שלא יכול להיות שעושר הוא דבר רע או מזיק. רוב האנשים מניחים שכמה שיותר אנשים נעשים עשירים כך גם החיים הם הרבה יותר טובים ומאושרים.
אבל עושר אינו בהכרח טוב. לעיתים קרובות הוא מקור כל הרע. עושר מקפל בתוכו המון בעיות נסתרות שלאט לאט נחשפות ככל שרמת העושר גדלה והעוצמה הכלכלית היא גבוהה יותר.
האשליה של העושר
עושר אינו מביא לאושר. נקודה. אבל למראית עין העושר יוצר אשליה של אושר, ולאשליה הזו מרבית האנשים נתפסים. הם אינם קולטים את עומק הבעיה והם מתמקדים בתוצרים המידיים של העושר.
לא רק שעושר אינו מביא לאושר, אלא שעושר יכול להביא במקרים רבים לסבל, לעצב, לדיכאון, לאובדן הנשמה, לציניות, לשעמום, לאובדן התמימות ולאובדן התקווה.
יותר דאגות - יותר בעיות
ככל שיש לכם יותר - כך אתם כבדים יותר כי יש לכם יותר דאגות כיצד לשמר את מה שיש לכם, כיצד להשתמש בזה, כיצד למקסם את זה, כיצד לקדם את עצמכם באמצעות זה.
יותר עושר, יותר דאגות - יותר דאגות, יותר בעיות. אדם מאוד עשיר הוא אדם שסובל. עליו להיות אחראי, לדאוג שלא יאבד את מה שצבר, לעשות שימוש מושכל בנכסיו. ככל שיש לו יותר - הוא גם רוצה יותר, ורמת ההוצאות, השאיפות, הציפיות והתחרות רק הולכת ומחריפה.
ככל שאנשים מתעשרים יותר - כך הם מדוכאים יותר מבפנים
אנשים עשירים דווקא נוטים יותר לדכאונות. העושר יוצר חיץ בין הכסף והשגשוג לבין הנשמה, הפשטות והחיים המידיים. אנשים עשירים נוטים לחיות חיים מורכבים יותר, חיים של דרישות גבוהות, ביקורתיות מאוד מפותחת, ירידה לפרטי פרטים, אכזבות מכל עיכוב זמני והתרחקות הדרגתית מהחיים הפשוטים, הילדותיים, הנאיביים והיפים.
קחו לדוגמה אדם עשיר, שיש לו וילה גדולה ושני דונם גינה. הוא צריך לתחזק את הגינה. לעבד אותה. לדאוג לה. לשלם עליה. בקיצור - כאב ראש. ואילו אדם שאינו עשיר יכול ללכת בזמנו החופשי ליער, לאחו, למרחבים הטבעיים שפתוחים בחינם לקהל הרחב - ולהיות "האדון לרגע" של מאות ואלפי דונמים, של הרים, גאיות, עמקים ומרבדים אינסופיים. הוא יכול להינות מהרבה יותר טבע ויופי ממה שהעשיר מסוגל להכניס לאותם שני הדונמים שלו - ואת כל זה הוא משיג מבלי להיות אחראי, מבלי הטרחה, מבלי לשלם, מבלי לתחזק, מבלי כל כאב הראש.
וטיפ לסיום: בדרך כלל, אנשים שמתעשרים ומרוויחים היטב אינם נעשים שמחים ורגועים יותר אלא דווקא לחוצים, מפוחדים, קמצנים וכפייתים יותר. דווקא אלה שיש להם מעט מסוגלים להינות ולשחרר הרבה יותר מאלה שיש להם המון, יותר מדי, והם נצמדים בכפייתיות להצלחה, להישגים, לרושם ולדאגות.
|
.jpg){kind=small}
050-5558535