מהו קשר טבורי ומדוע חשוב ללמוד לנתק את חבל הטבור הזוגי? / מאת יואב ברנזון
קשר טבורי
קשר טבורי הוא קשר בו שני בני הזוג מחוברים אחד לשני בחבל טבור. כתוצאה מכך, הם אינם חופשיים לחיות חיים מלאים ושלמים בכוחות עצמם אלא הכל חייב להתנהל בשניים, ביחד, בשיתוף, בהסכמה, באחידות, באותו הרגע.
קשר טבורי הוא קשר קרוב מדי. הוא מסרס את הפרט ומאדיר את הרעיון ש"זוגיות זה תמיד שניים" וש"לבד זה בעצם לא להיות זוגי". בקשר טבורי אסור לכל אחד מבני הזוג להיות מחובר לעצמו אלא רק לבן הזוג שלו, משום שהדבר נתפס כאגואיסטיות, נפרדות, ניתוק וניכור.
זה בלתי אפשרי לתחזק קשר טבורי לאורך זמן
הבעיה היא שקשר טבורי הוא קשר שאינו מסוגל להחזיק זמן רב מעמד במתכונתו הטבורית. הנטייה האנושית של כל אדם היא להיות מחובר גם לעצמו. קשר טבורי מדכא ואינו מתיר את החיבור החיוני הזה.
ולכן, כל זוג טבורי חווה בסופו של דבר משבר ביחסים. המשבר הוא תמיד אותו המשבר: ההבנה שהביחד הורג, ממית את הפרט, חונק את הקשר, אינו מאפשר יצירתיות וזרימה, מדכא כל נטייה שאינה עומדת בקנה אחד עם התפיסה "הזוגית", ממש כמו בית כלא.
אובדן האינדיבידואליזם
זוגיות טבורית מייצגת את כל מה שמנוגד לאינדיבידואליזים וחופש הפרט. למעשה, זוגיות טבורית היא זוגיות שמבוהלת ושמפוחדת מחופש הפרט כל כך שהיא מדכאת ורומסת כל ביטוי אישי וייחודי של אחד מבני הזוג - הכל בשל חשש מאובדן הקשר ופחד נטישה מוגזם וקיצוני.
כך יוצא, שבזוגיות טבורית ישנה תחושה כבדה של מחנק מחשבתי ורגשי, צמצום חופש הפרט, דיכוי כל הרהור יצירתי ושונה מהדפוס הזוגי המקובל ומלחמת חורמה כנגד כל רצון לצאת ולשאוף אוויר שלא במסגרת הזוגיות.
ניתוק חבל הטבור
כדי לנתק את חבל הטבור בזוגיות טבורית יש להבין שלא ניתן לחיות ולשרוד, לשגשג ולצמוח, לשמוח ולפרוח במרחב זוגי מגביל, מדכא, טוטליטרי ואחיד שאינו מתיר גם נשימה אישית וחמצן ייחודי.
בני אדם הם שונים מטבעם. בני זוג גם. לכל אדם יש את נקודות החיבור והשיתוף עם בני הזוג שלו ואת הנקודות של השונות והייחודיות האישית. דיכוי הייחודיות האישית בזוגיות טבורית מוביל לתחושה קשה של מחנק וברוב המקרים לפרידה וניתוק מלא אחד מהשני.
וטיפ לסיום: ניתן לנתק את חבל הטבור מבלי להיפרד או להתגרש. ניתן לעבור מדפוס זוגיות טוטאלי וקיצוני שבו לאף אחד אין זכות קיום בלעדי השני לזוגיות ליברלית והומניסטית שבה לכל אחד יש קיום מלא אחד ליד השני.
|