מהו שיגעון, מדוע כל התמכרות היא מצב של שיגעון, וכיצד מתמודדים עם שיגעון? / מאת יואב ברנזון
שיגעון הוא מצב של ניתוק מהמציאות
שיגעון הוא מצב שבו המוח לוקח שליטה על ההתנהגות של האדם עד כדי כך שהוא כבר אינו מבחין בין טוב לרע, בין מציאות לבין דימיון, בין מצוי לבין רצוי, בין אפשרי לבין בלתי אפשרי.
אדם משוגע הוא אדם שמנותק מהמציאות ובמקום זאת הוא מחובר ישירות רק למסרים שהמוח שלו מעביר לו. משוגע מתעלם באופן שיטתי מהמציאות כי הוא בוחר לחיות במציאות מדומה, אחרת, מציאות פנימית, מציאות נוירולוגית שאותה מנהל המוח בלבד - תוך התעלמות מהמציאות החיצונית.
כולנו מנותקים מהמציאות
באופן כללי, כל בני האדם מנותקים ברמה כזאת או אחרת מהמציאות. אף בנאדם לא מחובר לחלוטין למציאות "השלמה" כל הזמן. אבל ההבדל בין אדם נורמטיבי לאדם משוגע הוא שאדם נורמטיבי עדיין רואה את המציאות ומכיר בה, ולכן לאורך זמן הוא לא ירשה לעצמו להתנתק מהמציאות.
לעומת זאת, אדם משוגע מוכן להתנתק מהמציאות גם אם הדבר מסכן את עצם קיומו. למשל, משוגע יהיה מוכן לנהוג ברכבו בעיניים עצומות עד שתקרה תאונה והוא ייהרג. לעומת זאת, אדם נורמטיבי יהיה מוכן לנהוג בעיניים עצומות לכמה שניות אך לא ליותר - משום שאדם נורמלי ושפוי יודע שניתוק ארוך מהמציאות תוך כדי נהיגה יפגע בו ויסכן את בריאותו ואת שלמות גופו.
התמכרות היא מצב של ניתוק מהמציאות
משוגע מנותק מהמציאות באורח קבע כמעט ואילו אדם רגיל מנותק מהמציאות לרגעים. המעניין הוא, שאדם מכור הוא למעשה אדם שההתנהגות שלו מאוד דומה למצב של משוגע. מכור הוא אדם משוגע בכל הנוגע להתמכרות שלו.
הוא אינו משוגע ברמה הקלינית, אבל בכל הנוגע להתמכרות שלו הוא מתעלם מהמציאות, פועל באורח אוטומטי ועיוור, אינו לוקח בחשבון את המשמעויות של מעשיו ולמעשה מזיק לעצמו בצורה אנושה.
דרך גמילה אנחנו שבים לשפיות
מכור שנגמל למעשה שב לשפיות. הוא מבין את ההבדל בין מצוי לרצוי, בין "הכל אפשרי" לבין "לא הכל אפשרי". אנשים שנגמלים הם בעצם אנשים שחוזרים לשפיות והופכים מחדש לאנשים נורמטיבים.
כל המכורים מגיעים למצב של סף שיגעון בכל הנוגע להתמכרות שלהם. התמכרות היא מצב בו המוח הולך עד הסוף עם הרצון שלו תוך כדי התעלמות מוחלטת מהמציאות וחוסר מוכנות להכיר במציאות. לכן, מכורים הם תמיד אנשים שנוגעים בשיגעון. אלה שרוצים להפסיק את השיגעון חייבים לעבור תהליך של גמילה, פשוט כדי לא להשתגע יום אחד.
וטיפ לסיום: ברגע שאדם נגמל מהתמכרות הוא מתחבר מחדש למציאות, הוא מכיר בה, הוא מקבל אותה, הוא מבין שעליו לחיות במצוי ולא רק ברצוי. כל עוד הוא מכור, הוא מנסה להתנתק מהמציאות מבלי לשלם את המחיר של ההתנתקות הזאת. הוא מאמין שהוא מסוגל לחיות בכל העולמות.
|