ביקורת היא דבר שלילי ביסודו. החיפוש אחרי מה שלא טוב במקום ההתמקדות במה שכן טוב. בעולמנו, לכל מטבע יש צד חיובי וצד שלילי. אדם ביקורתי מתמקד בשלילי ולא בחיובי.
כתוצאה מגישה זאת, הוא הופך בהדרגה לאדם פסימי, דכאוני, לחוץ, עצוב ומסכן. האדם הביקורתי הוא אף פעם לא אדם שמח. הוא אולי צודק, אבל הוא אינו שמח, אלא הוא תמיד מדוכא, עצוב, עצבני ומתוח כי הוא רואה רק שלילי מסביבו.
ביקורת יוצרת מתחים וכעסים
אחת הסיבות המרכזיות לעצבים, לכעסים ולמתחים היא ביקורת. הביקורת מניחה שהמציאות היא ברת תיקון. אנשים שהם ביקורתיים הם אנשים שמאמינים שבזכות הביקורת שלהם הם יצליחו לשנות את המציאות ממצבה העגום.
אבל לא תמיד ניתן לשנות את המציאות. כאשר המציאות "מסרבת" להשתנות, חרף כל ניסיונות המבקר לשנות אותה, אז מגיע שלב הכעסים, העצבים והמתחים.
ביקורת מנתקת אותכם מהמציאות
המציאות אינה תמיד ניתנת לשינוי. מי שחושב שבאמצעות ביקורת ניתן לשנות את המציאות למעשה מתחיל להתנתק מהמציאות. לא תמיד ניתן לשנות מצבים, אנשים או בחירות.
המבקר הוא אדם תלוש מהמציאות במקרים רבים. הוא חי לו בעולם דימיוני שבו שינוי הוא אפשרי וקל. כל מה שצריך זה לבקר, ואז הכל מסתדר. אבל לצערנו, המציאות חזקה מכל דימיון ולעיתים יש לקבל את המציאות ולהשלים איתה במקום לבקר אותה בצורה כפייתית, משום שלא תמיד המציאות היא מספיק גמישה להשתנות.
ביקורת עלולה לגרום לטירוף ולשיגעון
במצבים קיצוניים, כאשר מצד אחד בעל הביקורת מעוניין לשנות את המציאות ומצד שני המציאות מסרבת להשתנות - ככל שרף העצבים, המתחים, הטחות הביקורת והמאבק יחריף - כך המציאות תישאר כפי שהיא אבל מפלס הטירוף ואובדן ההיגיון רק יעלה.
אנשים שאינם מוכנים להכיר במגבלות המציאות עלולים להגיע בסופו של דבר לטירוף, לשיגעון, לאובדן קשר עם המציאות ולהכחשת המציאות. זהו מצב קיצוני שיכול לנבוע מגישה ביקורתית שמאמינה שבאמצעות ביקורת ניתן לתקן את העולם.
וטיפ לסיום: גמילה מביקורתיות יתר היא הדרך הנכונה והבריאה להשלים עם הפגמים וחוסר השלמות של העולם. לעומת זאת, ביקורתיות הולכת וגדלה אינה משנה את העולם, היא רק הורסת ומחריבה כל חלקה טובה ובריאה בנפש האדם. לפרטים נוספים על גמילה מביקורתיות יתר לחצו כאן.