דואליות בבסיסה נובעת מהפחד להוביל ולקחת אחריות. אדם דואלי הוא אדם שמעדיף להתלבט תמיד בין שתי אפשרויות, לחלק כל החלטה לשתי דרכים שונות - ולא להחליט.
אצל אדם דואלי - ההחלטות באות מבחוץ ולא מבפנים. אדם דואלי מקווה שהמציאות תכריע בשבילו כי אין לו דרך משלו. לדוגמה, אדם שלא יודע אם הוא רוצה או לא רוצה להיות אבא יקיים יחסי מין ללא הגנה מתוך הנחה שאם הוא צריך להיות אבא אז האישה תיכנס להיריון ואם לא - אז היא לא תיכנס להיריון.
אנשים דואליים הם אנשים שחיים בפיצול פנימי
אנשים דואליים חיים כל החיים בפיצול פנימי מתמיד, בהתלבטות אינסופית, מדבר והיפוכו, מממלחמה עקשנית ובלתי נגמרת בכל החלטה ובכל בחירה, במאמץ סיזיפי נוראי להתקדם תוך כדי התלבטות, תוך כדי מאמץ לעצור את ההתקדמות. חשוב לציין, שאדם דואלי נמצא בקבוצת סיכון גבוהה לפתח בתוכו את מחלת הסרטן, משום שמחלה זו מתאפיינת בהתפצלות תאים מהירה והרסנית - בדיוק בדומה לפיצול הנפשי הפנימי שמאפיין את האדם הדואלי.
אצל אדם דואלי אין דרך, אין תורה, אין אמונה, אין שלמות ואין אסטרטגיה מובילה - אלא יש בליל של רעיונות ונטייה עמוקה מאוד לברוח אל החופש המוחלט ואל השילוב המושלם והמלא של כל האפשרויות כולן - דבר שהוא כמובן בלתי אפשרי בעליל.
הפיצול הפנימי מוקרן על הסביבה
אדם דואלי הוא אדם שנלחם בעצמו. יש בתוכו שתי דמויות או יישויות שנלחמות האחת בשנייה כל הזמן. את הפיצול הזה, את המלחמה הזאת, אדם דואלי מוציא החוצה על סביבתו ומקרין אותה החוצה אל הקרובים אליו.
פירושו של דבר, אדם דואלי יתיש את הקרובים אליו משום שהוא רגיל להתיש את עצמו. הוא יילחם בקרובים אליו כי הוא רגיל להילחם בעצמו. הוא יצפה שהקרובים אליו יכילו אותו ואת המורכבות שלו כי הוא מנסה כל הזמן להכיל ולקבל את המורכבות של עצמו והוא יירתע מאוד מכל אדם ברור, מובהק, בעל דרך אחת ברורה אבל יימשך ויחפש כל חייו אנשים כאלה שיקבלו את ההחלטות במקומו.
מקבלי החלטות חיצוניים
אדם דואלי אינו "מקבל החלטות". אין לו את המבנה הנפשי ואת הכלים לקבל החלטות - כי אין לו דרך. כדי לפתור את הבעיה, אנשים דואליים נוטים להסתמך על דמויות סמכויותיות וברורות שיקחו החלטות עבורם ובמקומם.
כל חייהם הם מעניקים את הכוח לאנשים שהם "מקבלי החלטות" טבעיים - אלה אנשים שדוחפים אותם, שמאמינים בהם, שמניעים אותם לפעולה, שמראים להם את הדרך, שמקלים עליהם את הצמיחה בחיים ושלא מאפשרים להם לברוח אל המקום הנוח והמת של החופש ואי קבלת הכרעות קשות.