כיצד נשים מבלבלות בין הצרכים האימהיים והרומנטיים שלהן? / מאת יואב ברנזון

נשים שמשליכות את הצרכים הרומנטיים שלהן על הילדים שלהן

נשים רבות משליכות את הצרכים הרומנטיים שלהן על הילדים שלהן במקום על הבעלים שלהן. הן כרוכות, מאוהבות ומעריצות את הילדים שלהן בעוד שהן סגורות, אדישות ומרוחקות מהבעלים או הגברים שלהן.

נשים כאלה מטילות על הילדים שלהן תפקיד בלתי אפשרי – לספק את הצרכים הרומנטיים שלהן ובעצם למלא את תפקידו של הבעל שלהן.

נשים שמשליכות את הצרכים האימהיים שלהן על הגברים שלהן

נשים רבות משליכות את הצרכים האימהיים שלהן על הגברים או הבעלים שלהן במקום על הילדים שלהן. בדרך כלל, אלה נשים שלא הביאו ילדים והן מתנהגות אל הבעלים או הגברים שלהן כאילו הם הילדים שלהן.

ביחסים הזוגיים שלהן הן מתפקדות כמו אימא במקום כמו אישה וחברה. הן דאגניות, מחנכות, שתלטניות, מתנשאות, שולטות, מכתיבות ו"מצילות" את הגברים שלהן כאילו היו ילדים קטנים, אולם הן אינן יודעות להיות שותפות, חברות, בוגרות, מיניות, ונשיות. הן בדרך כלל בוחרות גברים חסרי אונים שתמיד יהיו חלשים ונזקקים להן, ומתרחקות מגברים חזקים ועצמאיים שאינם זקוקים להצלה או ממערכות יחסים מחייבות שעלולות להוביל אותן לחתונה ולהבאת ילדים.

נשים שמפרידות בין אימהיות לרומנטיות

נשים בריאות ומאוזנות הן נשים שעושות הפרדה ברורה וחדה בין תפקידיהן האימהיים והרומנטיים. הן מאוהבות בגברים או בבעלים שלהן מצד אחד, ואוהבות את הילדים שלהן מצד שני.  

הן מתנהגות כלפי הגברים שלהן כנשים וכמאהבות והן מתייחסות לילדיהן כאימהות אחראיות ומסורות. הן אינן אימהיות כלפי הגברים שלהן והן אינן המאהבות של הילדים שלהן.