|
היבלעות בקשר
שלמות אישית
שלמות אישית היא מצב בו שני בני זוג שומרים על הזהות העצמית שלהם בתוך הקשר הזוגי. במילים אחרות, למרות שהם בזוגיות הם שומרים על הסגנון והייחודיות שלהם.
בקשר של שלמות אישית כל אחד מבני הזוג שונה, בעל העדפות משלו, חופשי להיות מי שהוא - ועדיין לשמר את הזוגיות. הזוגיות אינה הופכת לכלי לויתור על העצמי או לקורבן עצמי אלא לשותפות על בסיס כבוד הדדי, שוני וחופש אישי.
קורבן אישי
מרבית האנשים רואים בקשר זוגי צורך המחייב קורבן אישי. כדי לשמר את הקשר הזוגי הם מבינים שעליהם להקריב משהו מעצמם, לוותר על החיים הקודמים שלהם, להפסיק לחיות כפי שהם חיים, להקריב חלק מהאהבות שלהם, ההעדפות או הנטיות שלהם.
בדרך כלל, נשים מצפות מבני זוגן "להתיישר" לפי ההעדפות שלהן, להתאים את עצמם לטעם ולסגנון האישי שלהן - כדי שהן תוכלנה להמשיך ולחיות בזוגיות מבלי להרגיש שהן מוותרות על עצמן.
ויתור עצמי
ויתור עצמי, להבדיל מקורבן אישי, הוא מצב חמור יותר, בו צד אחד במערכת היחסים משתלט ו"בולע" את הצד השני, מכתיב לו אישיות מחדש, מעצב אותו בדמותו, ולמעשה שולט בו כמעט לחלוטין.
במקרים כאלה, הצד "הנבלע" משתנה בצורה כל כך משמעותית, נעלם ונגוז, עד שאנשים שהכירו אותו בעבר אינם מכירים או מזהים אותו בהווה, אינם מסוגלים להבין כיצד חל בו שינוי כה גדול.
לשמור על הצבע האישי
זוגיות אינה כלי לעיצוב ולשינוי אנשים. זוגיות היא שותפות והשתתפות בחווית החיים, אך אסור שהיא תגרום לבני זוג לוותר על הצבע האישי שלהם, על מי שהם ועל הנטיות שלהם.
הנטייה, יותר של נשים מאשר של גברים, "לשפץ", לעצב ולמעשה להכתיב לבני הזוג שלהם אופי, התנהגות ואישיות "חדשים" לצורכי הזוגיות - היא נטייה הרסנית, קשה, אלימה ומסוכנת המביאה בסופו של דבר את שני הצדדים לתסכול, חוסר סיפוק ותחושה של זיוף ביחסים.
וטיפ לסיום: הדבר היפה ביותר בזוגיות הוא דווקא השוני בין בני הזוג. המחשבה שבני הזוג שלכם אמורים להיות כמותכם ושעליכם לחנך אותם להיות כאלה היא מחשבה דיקטטורית, אלימה ורצחנית שאינה קשורה כלל לאהבה, לזוגיות, לחופש ולאושר אלא דווקא לשנאה, לשליטה ולביטול האחר.
|
.jpg){kind=small}
050-5558535 
.gif)