|
האדם הדינאמי
מדוע אדם דינאמי זקוק לשינויים תמידיים ומה קורה אם הוא אינו מקבל אותם? / מאת יואב ברנזון
האדם "הרגיל"
אדם "רגיל" שונה מאדם דינאמי. אדם רגיל מסוגל לחיות לאורך זמן במצבים די קבועים, הוא אינו זקוק לשינויים בלתי פוסקים או לגירויים תכופים.
אדם רגיל הוא אדם יציב שחי בשלום בסביבה שגרתית, מסגרתית, קבועה, וודאית. הוא פורח במסגרות קבועות וחי לו בשלום עם הרגלים יומיומיים ועם וודאות של שנים.
האדם הדינאמי
לעומתו, האדם הדינאמי אינו רגיל ליציבות. הוא זקוק לגירויים תכופים ובלתי פוסקים - רק אז הוא מרגיש חי. אם אין לו לחץ ומתח של אתגרים סביבו - הוא מרגיש מת, מנותק, חסר עניין.
רמות הריגוש, השינוי והגירוי שלהם הוא זקוק גדולות בהרבה מהאדם הרגיל. בלעדיהם הוא הולך לאיבוד ואינו מסוגל לחיות חיי שגרה, חיי שלווה ושלום - כי הוא משתעמם מהם במהירות.
צרכים משתנים
אדם דינאמי זקוק לאתגרים גדולים, לשינויים בלתי פוסקים, לאקשן אמיתי ואינטנסיבי, לצרכים שהם משתנים, למצבים ולנסיבות חדשות כל הזמן.
לאדם דינאמי יש צרכים משתנים. הצרכים שלו אינם נותרים קבועים אלא הם משתנים בצורה בלתי צפויה, ויוצרים אצלו רעב בלתי פוסק לסיפוק הרעיונות, התוכניות, היצרים, היצירתיות, המחשבות והדימיונות.
גירויים ושינויים בלתי פוסקים
אדם דינאמי שנקלע לסביבה איטית, רגילה ולא מעניינת או מרגשת - נכנס למתחים ולעצבנות. הוא מרגיש כלוא, מנותק, אפטי וחסר מנוחה. הוא זקוק לדינאמיות של עיר, של פרוייקטים, של מטרות ושל קשיים כדי לפרוח.
לא ניתן לכלוא אדם דינאמי למסגרת "רגילה" וסטנדרטית. יש למצוא עבורו מסגרת בעלת מרחב גדול מהמקובל, כדי שיוכל למצוא בתוכה שלל מספיק של גירויים ואתגרים בלתי פוסקים.
וטיפ לסיום: יציבות אינה סביבה מתאימה לכל אדם.
|
.jpg){kind=small}
050-5558535 