עצבנות כרונית

מהו המקור לעצבנות כרונית וכיצד ניתן להתמודד עם עצבים וכעסים כרוניים? / מאת יואב ברנזון 

שליליות > עצב > עצבים > לחצים וכעסים כרוניים

המקור לעצבים וכעסים כרוניים הוא שליליות. שליליות, פסימיות ותחושה של חוסר אמון בקסם של החיים הוא המקור הבסיסי למצב של כעסים ועצבים. אנשים כעוסים ועצבניים נושאים בתוכם גן שלילי שבו עליהם לטפל. ללא טיפול העצבנות שלהם תהפוך עם הזמן לעצבנות כרונית.

התהליך שבו נוצרת תופעת העצבנות הכרונית הוא זה:

1. קיימת השפעה חיצונית שלילית על האדם.

2. השליליות הפנימית מזינה עצב וכאב פנימי קבוע.

3. העצב והכאב מביאים למצב של עצבים ועצבנות כרונית.

4. עצבנות כרונית מזינה אישיות לחוצה וכעוסה המתנהלת בפראות, בזעם, בתלונות בלתי פוסקות ובחוסר מנוח ברמה היומיומית.

המקור לשליליות בדרך כלל אינו נמצא בכם

במרבית המקרים, המקור לשליליות אינו טמון בכם אלא הוטמע בכם מגיל ינקות על ידי ההורים שלכם. בדרך כלל, הורים פסימיים, דיכאוניים, עצובים ומתוסכלים מעבירים באופן תת-הכרתי את המטען השלילי שבתוכם אל ילדיהם.

הילדים סופגים מטען זה ולימים נושאים אותו בתוכם. הם מושפעים ממנו ברמה היומיומית מבלי לדעת שהמטען השלילי הזה כלל אינו שלהם וכלל אינו קשור אליהם, אלא הוא "הולבש" עליהם בעל כורחם והוא משפיע ושולט כמעט בכל ההתנהגויות היומיומיות שלהם ובכל התגובות הרגשיות שלהם.

"חייב ואי אפשר"

אנשים עצבניים וכעוסים הם בדרך כל אנשים שכבולים לשני מצבי דחק בסיסיים: "אני חייב" (ללכת בדרך הזו) ו"אי אפשר" (ללכת בדרכים אחרות). "אני חייב" הוא מצב שבו אדם מכריח את עצמו לעשות דברים, לעמוד במשימות או לקיים התחייבות שהוא אינו מאמין בהן או אינו מרגיש שהן נכונות לו. "אי אפשר" הוא מצב שבו אדם כובל את עצמו לדרך אחת בלבד למרות שהוא סובל ממנה והוא אינו מוכן לנסות אפשרויות נוספות וחדשות שיקלו על מצבו.

כאשר אדם מתפקד בין שני מצבי הדחק הללו – "אני חייב" ו"אי אפשר" – הוא מוצא את עצמו דחוק, לחוץ, עצבני ומאומץ מאוד בין שני מצבים בלתי אפשריים. למעשה, אדם בעלת עצבנות כרונית גם יוצר במו ידיו את מצבי הדחק שלו וגם אינו יודע כיצד להשתחרר מהם כי הוא אינו מסוגל לראות אלטרנטיביות למצבו.

כיצד מרפאים עצבנות כרונית?

כדי לרפא מצב של עצבנות כרונית יש תחילה ללמוד שפה חדשה המבוססת על חיוביות ולזנוח במקביל את השפה הישנה המבוססת על שליליות. דיכוי השליליות נעשה על ידי אימוץ גישה חיובית שיטתית והפנמת משמעת קפדנית של חיובית עצמית.

אימוץ דפוסי חשיבה, דיבור והתנהגות חיוביים מביאים עם הזמן לבניית אופטימיות, שמחת חיים, אמונה עצמית ואמון בקסם של החיים. בדרך הזו הגן השלילי מתחיל להשתנות ובמשך הזמן הוא הופך לגן חיובי – המזין שמחה במקום עצב, תשוקה במקום עצבנות ושחרור ויצירתיות במקום לחצים וכעסים כרוניים.

יצירתיות וגמישות

כדי להגיע למצב של שמחה, תשוקה, יצירתיות וגמישות נפשית יש לשנות את שתי גישות הדחק "אני חייב", ו"אי אפשר". במקום "אני חייב" – ניתן לאמץ גישה חדשה שאומרת: "אני לא חייב, אלא אני יכול או בוחר בהתאם למה שנוח ומתאים לי".

ובמקום "אי אפשר" – ניתן לאמץ גישה חדשה שאומרת: "אין דבר כזה אי אפשר. הכל אפשרי ואני מוכן לנסות כל הזמן דרכים חדשות עד שאמצא את הדרך המתאימה לי ביותר".

וטיפ לסיום: אם אתם אנשים לחוצים ועצבניים – סימן שאתם אנשים עצובים מבפנים. עליכם ללמוד להרפות, להרבות בשמחה, לאמץ דפוסי חשיבה ותגובה חיוביים, ללמוד להאמין בקסם של החיים ולהרשות לעצמכם להיות פתוחים לאפשרויות חדשות ויצירתיות בחיים.