הצלחה משפחתית

מה ההבדל בין הצלחה וכישלון משפחתי? / מאת יואב ברנזון 

כישלון משפחתי

כישלון משפחתי הוא מצב של משפחה הנמצאת באחד מהמצבים הבאים: משפחה שבה ההורים התגרשו, משפחה שבה שני ההורים הם קרייריסטים או עסוקים בחופש האישי שלהם וכמעט אינם נמצאים עם הילדים, משפחה שבה ההורים מתקשים לתפקד והם עסוקים בעיקר בעצמם ובבעיות שלהם במקום בילדים, משפחה שהיא משפחה אלימה, מסוכסכת, מלאת מאבקים, צעקות, מתחים וריבים בין ההורים או משפחה שבה ההורים אינם מתאימים אחד לשני, אינם אוהבים אחד את השני ואינם מסתדרים אחד עם השני.

כישלון משפחתי אינו מקרי. הוא תוצאה של דרך חיים מסוימת שבה ההורים בחרו. ניתן לכוון משפחה להצלחה או לכישלון – וההבדל בין הצלחה לכישלון הוא החלטה ובחירה הנמצאת כל כולה בידיים של ההורים.

הורים לא משפחתיים, אגואיסטיים או קרייריסטים

בבסיס העניין, זה כמעט בלתי אפשרי להגיע להצלחה משפחתית, ליצור אווירה חיובית בבית ולגרום לילדים ולהורים להיות באמת מחוברים אחד לשני מבחינה רגשית – ללא השקעה שיטתית בילדים וללא אהבה ונתינה עקבית לילדים לאורך שנים על גבי שנים, החל מגיל הילדות המוקדמת.

כישלונות משפחתיים נובעים בעיקר בשל מצבים בהם ההורים אינם בנויים כלל להורות אמיתית, אינם יודעים לתפקד בצורה יציבה ובוגרת, אינם יודעים להעניק אהבה ואינם מוכנים נפשית ומנטאלית להקריב את המאמצים והקורבנות המתחייבים כדי להשקיע בילדים ובמשפחה בצורה שתוביל להצלחה עמוקה ומשמעותית. אצל הורים אגואיסטיים או קרייריסטים נמצא אחוז הכישלונות המשפחתיים הגבוה ביותר.

מהי הדרך הבטוחה להצלחה משפחתית?

הדרך הבטוחה והיחידה להצלחה משפחתית היא החלטה מכוונת מצד ההורים לתת עדיפות למשפחה, לזוגיות, לילדים ולמסגרת המשפחתית על פני כל גורם אחר בחיים ולהשקיע בבניית המשפחה לאורך כל החיים, עד רגע סיום החיים.

זה כמעט בלתי אפשרי להגיע להצלחה משפחתית משמעותית כשההורים אינם שמים את המשפחה בעדיפות עליונה וכאשר כל אחד מההורים עסוק יותר בלממש את עצמו, לבנות לעצמו קריירה, לרדוף אחרי החלומות שלו ולחפש את החופש האישי שלו מאשר להשקיע בילדים, במשפחתיות ובתא הזוגי.

מודלים להצלחה משפחתית

ישנם 3 מודלים עיקריים להימנעות מכישלון משפחתי וליצירת משפחתיות מצליחה:

1. משפחה קלאסית: זהו מודל חלוקתי שמבוסס בעיקרו על חלוקת תפקידים קלאסית בין הבעל לאישה. הבעל הוא המפרנס של המשפחה והוא נמצא פחות בבית ואילו האישה היא המטפלת, המגדלת והמטפחת את הילדים. על פי מודל זה, נטל הפרנסה נופל כולו על כתפי הבעל ואילו נטל גידול הילדים נופל על כתפי האישה. האישה אינה עובדת בחוץ אלא עובדת במשרה מלאה בבית ומשקיעה את כל כולה בילדים, בזוגיות ובמשפחתיות.

2. משפחה מודרנית: זהו מודל שוויוני שמבוסס על שיתוף תפקידים בין הבעל לאישה. האישה והבעל עובדים שניהם ומפרנסים את הבית (אבל אינם עסוקים בקריירות תובעניות אלא במשרות שכירות ונוחות) ובמקביל חולקים בצורה שוויונית את כל מטלות הבית, המשפחה וגידול וחינוך הילדים. זוהי משפחה שבה שני ההורים נמצאים זמן רב עם הילדים והם מתפקדים כצוות שוויוני לכל דבר.

3. משפחה מבחירה: זהו מודל שאינו נפוץ בארץ אך הוא קיים בצורה הולכת וגוברת בחו"ל – בעיקר במערב אירופה ובאמריקה. בבסיסו הוא מדבר על בחירה במשפחה ולא על חובה להקים משפחה בכל מחיר. זהו מודל שמתאים לאנשים שרוצים לפתח קריירה תובענית ולהגיע להישגים יוצאי דופן או להתעשרות גדולה. אנשים אלה בוחרים להתמסר לקריירה שלהם ולוותר על הקמת משפחה כליל או פשוט לדחות את בניית המשפחה לשלבים מאוחרים בחיים שלהם (גילאי 45-60), אחרי ההצלחה הגדולה בקריירה ואחרי מיצוי ההישגים האישיים והכלכליים שלהם, כדי שהם יוכלו להשקיע בילדים שלהם את הכל. באמצעות מודל זה מחלקים את החיים לשני פרקים שונים ונפרדים – פרק הקריירה ופרק המשפחה – ובמקום לחבר בין שני פרקים אלה ולנסות לבצע אותם בו-זמנית מבצעים אותם אחד אחרי השני לפי הסדר.