אנשים שמרצים אחרים הם אנשים יתומים - מעצמם / מאת יואב ברנזון

הצורך לרצות אחרים נובע מדחייה עצמית 

אנשים שמרצים אחרים על חשבון עצמם פועלים ממקום של דחייה עצמית. תחילה הם דוחים את עצמם ברמה העמוקה ביותר, כאילו לא מגיע להם וכאילו הם אינם חשובים כמו אחרים.

בהמשך הם מקריבים את עצמם עבור אחרים מתוך הנחה שגויה שאחרים חשובים הרבה יותר מהם, ושרק בדרך זו אנשים אחרים יקבלו אותם ויאהבו אותם בכלל.

תלישות עצמית מובילה לחולשה, פחד והיאחזות באחרים

דחייה ותלישות עצמית מובילה לחולשה ולחוסר אונים. מי שחש חוסר אונים באופן כרוני יהיה מוכן לעשות הכל עבור אחרים – רק כדי לא לאכזב אותם ורק כדי למנוע מצב של נטישה או התרחקות מצידם.

אדם תלוש וחסר אונים מאמין – בטעות – שכולם סביבו חזקים ממנו. הוא משוכנע שהוא החלש ואחרים הם החזקים, ולכן הוא תמיד נמנע מלאכזב אחרים כדי לא להישאר לבד.

מיתמות ותלישות לעוצמה ולחיבור פנימי

אדם שמרצה אחרים באופן כרוני הואאדם  יתום רגשית מעצמו, מערכיו, מעוצמתו הטבעית ומהחיבור העצמי שלו. ברוב המקרים, אדם שמרצה אחרים הוא "הכבשה השחורה" של המשפחה, אדם שאחרים תמיד בגדו בו, דרכו עליו, זלזלו בו, ניצלו והשפילו אותו. לכן גם, רק כאשר הוא ישוב לעצמו ויהיה נאמן לעצמו מחדש – הוא כבר לא ירגיש תלוש, חסר כוח, יתום, מסכן ונבגד.

כאשר אדם מתחיל להתחבר לרגשות שלו, למי שהוא, לכוח האמיתי הטמון בו, לעוצמה הנפשית שלו ולרצונות האמיתיים שלו – הוא מגלה שהוא לא לבד בעולם, הוא מגלה את האהבה העצמית, הוא מגלה את הכוח לא לפחד, הוא מגלה שלא רק שהוא כמו כולם, אלא שהוא יכול להצליח הרבה יותר מכולם.

וטיפ לסיום: אל תרצו אחרים ואל תפחדו לאכזב אחרים – יש לכם את הזכות הבסיסית לרצות, לבחור, להצליח ולהיות מאושרים בזכות עצמכם ובדרך שלכם.