מים עומדים הם מים מתים

כמו בטבע, מים עומדים הם מים מתים שטומנים בתוכם אנרגיה של מוות. לעומת זאת, מים זורמים הם מים חיים, כי יש בהם את אנרגיית החיים שהיא אנרגיה של תנועה מתמדת.

כשאדם לא זז – כך יודעים שהוא בעצם מת. תנועה היא האינדיקציה הברורה ביותר לחיים. חוסר תנועה מוביל למוות, ואילו תנועה מביאה לחיים. לכן, תקיעות מביאה למוות כי תקיעות היא הפסקת התנועה הנצחית והאינסופית של החיים.

להניח למים לזרום

אנשים תקועים אינם מניחים ל"מים הפנימיים" שבתוכם לזרום. הם עוצרים את התנועה הקריטית והחיונית הזו וכתוצאה מכך הם מתחילים להרגיש רע עם עצמם, הם הופכים מדוכאים, פסימיים, חולניים והרסניים.

חשוב להבין, שתנועת המים הפנימיים חייבת להימשך כל החיים. אנשים שמניחים לעצמם להיתקע בחיים – הם אנשים שמפסיקים להרגיש ולכן הם מביאים על עצמם אנרגיה של מוות, מזל רע, הפסדים וקללות. לעומת זאת, אנשים דינאמיים ופעילים מושכים אליהם אנרגיות של חיים, של מזל, של ברכה ושל שגשוג והצלחה רק מעצם העובדה שהם חיים, אנרגטיים ופעילים.

מתקיעות לזרימה

כדי לצאת מתקיעות הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להתחיל בכל סוג של תנועה, ולו הקלה והפשוטה ביותר. תקיעות היא תוצאה של פחד מהחיים, פחד מאנרגיית החיים, פחד מהשתתפות פעילה בתסריט החיים ובעיקר – הפחד להרגיש.

ההתחלה העדינה ביותר היא ההתחלה הנכונה והבריאה ביותר בתהליך של יציאה מתקיעות למצב של זרימה, חיים, חיוביות וחיוניות. בחרו לעצמכם כל סוג של "תנועה קלה", של הרגשה, של מעשה, של יעד, של מטרה, של פרויקט או של תקווה – והתחילו ממנו לחזור לאנרגיית התנועה, לרגש ולחיים.

וטיפ לסיום:כל יציאה מתקיעות עמוקה מתחילה מצעד קטן מאוד, בדיוק כמו מסע בן אלף מילים המתחיל מצעד אחד קטן.