סביבה או אישיות?

מה משפיע על חיינו יותר – הסביבה והחברה או הפנימיות והאישיות? / מאת יואב ברנזון

הדור הראשון – הסביבה והחברה משפיעים יותר

התורה הפסיכולוגית עברה גלגולים ושינויים רבים מאז היווצרה. בתחילת הדרך, התפיסה הפסיכולוגית המסורתית חרטה על דגלה את המחשבה לפיה השפעת ההורים והסביבה היא קריטית, ולכן מרבית הבעיות הנפשיות של בני האדם נוצרות כבר בתקופת הילדות על ידי הסביבה שעיצבה אותם בעודם רכים וניתנים להשפעה חיצונית.

תפיסה פסיכולוגית זו שיקפה למעשה את הגישה התרבותית שרווחה באותה תקופה בעולם ולפיה – בני האדם אינם שולטים על גורלם אלא גורלם הוא השולט בהם, וגורל זה נקבע באופן שרירותי על ידי הסביבה לתוכה הם נולדים.

הדור השני – גם סביבה וגם אישיות

בעידן המודרני, השתנתה מעט הגישה הפסיכולוגית הקלאסית והפכה לגישה מאוזנת יותר. על פי גישה חדשנית ומודרניסטית זו, הסביבה והאישיות משפיעים במשותף על בני האדם ועל בעיותיהם, ואין אפשרות לבודד את המרכיב הסביבתי מהאישיותי כי הם שלובים האחד בשני.

שלב זה גם הוא שיקף תפיסה תרבותית רווחת באותה עת, לפיה יש לאדם כוחות גדולים יותר לשלוט בחייו ובנפשו מכפי שסברו תחילה, אולם עדיין אין הוא משוחרר מההשפעות הסביבתיות והמשפחתיות שלו לחלוטין.

הדור השלישי – רק האישיות קובעת

בעידן הפוסט-מודרני, חל מהפך נוסף בחשיבה הפסיכולוגית ובפילוסופיה הנפשית בחיפוש אחר תשובה מעמיקה ואמיתית יותר על טבעו של האדם. עידן זה מיוצג על ידי עמדה נחושה ויומרנית בהרבה מכל קודמותיה – ולפיה האדם הוא תוצר רק של מה שהוא בוחר להיות ולחשוב, ושבסופו של דבר רק האישיות של האדם והמוכנות שלו ללמוד ולהשתנות היא הקובעת את גורלו בחיים.

אנו נמצאים בתקופה מסעירה וחדשנית מאין כמותה, בה האדם מתקרב אט אט להכרה שלמעשה הוא חסר כל גבולות והוא מסוגל – אם רק יחפוץ בכך – ללמוד כיצד לשלוט במציאות חייו תמיד, בכל עת ובכל זמן.   

וטיפ לסיום: הדור השלישי בפילוסופיה הפסיכולוגית מכיר בכך שהכל תלוי רק בנו, וששום דבר בילדות שלנו לא עוצר בעדנו מלשגשג, למצוא אושר ולפרוח.