כיצד אנשים מפצים את עצמם על חוסר אהבה? / מאת יואב ברנזון

פיצוי כספי

הצורך באהבה הוא צורך בסיסי ביותר. כשהוא אינו מתמלא – אנשים מפתחים תחושה של נחיתות, חוסר ביטחון קיומי וחסך רגשי גדול מאוד שאותו הם נאלצים למלא בפיצוי אחר שאינו אהבה.

אחד הפיצויים הנפוצים ביותר לאהבה הוא כסף. כסף הוא האמצעי שלעולם אינו מסוגל לרפא חסך באהבה אלא רק להקל על הכאב ולרפד אותו בנוחיות מסוימת שמרדימה את הכאב ומנתקת את הקשר הישיר אליו.

צמיחה שגויה

אנשים רבים בוחרים בצמיחה כלכלית כדרך לפצות את עצמם על כאבים רגשיים, על תחושות נחיתות ועל העדר אהבה בחייהם. הם בורחים מהכאב אל הכסף. הם מפתחים תיאבון אדיר להצלחה כלכלית כיוון שאין להם לאן לצמוח מבחינה רגשית.

פיצוי כספי הוא סוג של צמיחה שגויה. אנשים שאינם מאמינים שהם זכאים לאהבה או ראויים להיות נאהבים – מגיעים למסקנה שהדרך היחידה שבהם הם יוכלו להתקדם ולזכות בהכרה ובהערכה הוא דרך כסף. הם מאמינים, שרק הכסף מסוגל לרכוש עבורם אהבה, כי הם כשלעצמם אינם ראויים לאהבה כמות שהם.

צמיחה בריאה וקבלת אהבה

בבסיס העניין, אהבה אינה משהו שצריך לרכוש אותו. אהבה אמורה להגיע מעצמה – מתוכנו. ככל שאדם אוהב את עצמו, בטוח בעצמו ובריא בנפשו – הוא יקבל אהבה גם מאחרים, ללא קשר למצבו הכלכלי.

אהבה היא הצורך החשוב והחיוני ביותר הקיים – הרבה יותר מאשר הצלחה כלכלית. לכן, ככל שהצורך הזה אינו מתמלא או חסר בצורה חמורה וקיצונית – כך גוברת הנטייה לחפש עוד ועוד כסף כפיצוי על החסך הרגשי ועל תחושת הדלות הנפשית.