אחיזה ושחרור

אחיזה מתישה

אחיזה במשהו או במישהו היא דבר מתיש ומעייף. היא גורמת לנו לתסכול אדיר, למרירות, ללחץ ולמתח. היא מביאה אותנו למצבים של כפייתיות, חוסר סיפוק ופחד.

למשל, "אני חייב להשיג את הבחורה..." או "אם אני לא אקבל את ההעלאה בשכר אני לא יודע מה אני אעשה..." או "אני לא אוותר לו על..." או "בלעדיו אין לי חיים...".

שחרור מעצים

שחרור לעומת זאת היא גישה מעצימה כי היא משחררת, מעניקה כוחות, מאפשרת לחזור ליציבות ולרגיעה ובדרך כלל גם מביאה איתה תוצאות מעניינות והפתעות חיוביות.

למשל, "אני לא חייב להשיג את הבחורה ... אם היא תרצה היא תהיה שלי ואם לא אמצא מישהי מתאימה יותר שבאמת מעוניינת בי" או "אם הבוס שלי ירצה לתת לי העלאה אז הוא ייתן ואם לא זו זכותו. אני בכל מקרה תמיד אוכל למצוא עבודה אחרת במשכורת גבוהה מזו שיש לי" וכו'.

ללמוד לשחרר

אחיזה מעידה על כך שאנחנו רוצים משהו בצורה נואשת אך אנחנו יודעים באופן תת-הכרתי שהוא אינו שלנו. לכן אנחנו אוחזים בו, מפחד שמא אם נשחרר הוא יחמוק לנו מבין הידיים.

לעומת זאת, שחרור הוא דבר אמיתי כי מי שמשחרר משהו או מישהו – הוא אדם שבאופן תת-הכרתי פועל מתוך שפע. הוא אינו נאחז כי אין לו צורך להיאחז. הוא מספיק בטוח בעצמו שהוא אינו זקוק לרדוף, לרוץ אחרי, להיאחז, לפחד אלא דווקא לשחרר דברים ולתת להם לבוא אליו באופן טבעי לחלוטין, כפי שצריך.

וטיפ לסיום: רק אם תוותרו על משהו לחלוטין יש לכם סיכוי להשיג אותו באמת. אם תאחזו במשהו כל חייכם – לעולם לא השגתם אותו באמת כי תמיד אילצתם את עצמכם וכפיתם על עצמכם להתאמץ כדי להשיג אותו, להחזיק אותו או לרדוף אחריו.