חיה דרכו

נשים שחוששות להרגיש - חיות דרך הגבר שלהן במקום דרך עצמן / מאת יואב ברנזון

לא מחוברת לרגש של עצמה

נשים רבות חוששות לבטא את רגשותיהן האמיתיים במערכת יחסים, כי הן פוחדות להיפגע, לחוות דחייה, נטישה או טראומה אחרת. במקום לבטא רגש הן מאמצות גישה טכנית, פראקטית וצינית לחיים. נשים כאלה מפסיקות להאמין באינטימיות וברומנטיקה אמיתית. הן ממזמן חדלו להאמין באמת ובנאיבי. במקום זאת הן מפתחות פילוסופיית חיים הגנתית שהרעיון המרכזי בה הוא להקיף את עצמן בחומת הגיון בצורה.

אישה שלא מחוברת לרגש של עצמה – מרגישה מצד אחד מוגנת, שולטת ובטוחה. אך מצד שני היא מרגישה מתה, מרוקנת וחסרת אהבה. דרך אחת לפתור את הבעיה היא להפוך ולהיות אישה מלודרמתית. כלומר, אישה שמחצינה רגשות ומזייפת רגשות כדי ליצור רושם כאילו היא כביכול מרגישה. הדרך השנייה היא להישאר צינית – אבל לבחור גבר רגיש שיעמוד לצידה וימלא את החלל הרגשי שהיא פערה בתוך ליבה.

לבחור את הבחור הרגיש – כדי להרגיש

נשים רציונאליות בוחרות – לעתים במודע וברוב המקרים באופן לא מודע – את הבחור הרך, הנעים, הרגשי והרגיש כבן זוג. הבחירה הזו מאפשרת להן להישאר רציונאליות, מפוכחות ופרקטיות בקשר. בעוד הגבר ממלא את תפקיד "התוכן", "הרגש" ו"הרוך" שכה חסרים בחייהן – הן הופכות במהירות לצד הטכני והאימהי של מערכת היחסים. הוא הילד – היא האימא. הוא הצד המרגיש – היא הצד החושב. הוא הילדותי – היא הבוגרת. הוא היצירתי – היא הפרקטית והטכנית. הוא הדינאמי והיא היציבה.

בחלוקת תפקידים שכזו ישנה בעיה בסיסית אחת. האישה חיה דרך הגבר שלה במקום דרך עצמה. היא חיה דרך הרגשות שלו – לא דרך הרגשות של עצמה. היא מנותקת מהעוצמה הרגשית שלה כי "יש לה" כביכול גבר רגיש וחם שימלא את החלל הזה עבורה – אך מבחוץ ולא מבפנים. וכך, מערכת היחסים הופכת עם הזמן למקום מתסכל מאוד עבורה: כל ההילה והחופש נופלים בחיקו של הגבר. כל תשומת הלב והזרקורים מופנים אליו. הוא החם, הוא "הטוב", הוא היצירתי, הוא הגאון – ואילו היא המשרתת, המזכירה, העוזרת, המלווה, המארגנת והמסייעת.  

החיים קוראים לך

החיים נועדו לכולם, לא רק לחלק מהאנשים. מי שמוותרת על החיים – מוותרת על עצמה. מי שפוחדת להרגיש, שמא תחווה כאב - ממיתה את עצמה. מי שבוחרת לחיות דרך גבר – מחמיצה את עצמה ואת החיים שלה.

החיים קוראים לך לחיות, להרגיש, לא להיתלות בגבר שלך ולא להתפשר על תפקיד אפור וטכני בחייך. תני לעצמך להיות זוהרת, מורגשת, מרגישה ונוכחת. אל תסתפקי בפירורים של רגשות וברסיסים של חום. תני לעצמך את הזכות להיות אנושית, להרגיש, להיפתח ולשחרר את השליטה. זו הדרך היחידה בה תוכלי לחיות מחדש, כמו שחיית כילדה קטנה. זו הדרך היחידה בה לא תהיי תלויה בגבר שלך, ולא תיאלצי לחיות דרכו.

וטיפ לסיום: החיים זה רק מה שקורה לך – ולא מה שקורה למישהו אחר. לכן, הדרך היחידה בה אישה יכולה לחיות באמת הוא דרך עצמה ולא דרך הגבר שלה.