התבכיינות

התבכיינות היא הדרך הבטוחה ביותר להיתקע בחיים / מאת יואב ברנזון

מי בוכה, ולמה?

התבכיינות היא תגובה ילדותית שנועדה למנוע שינוי ולקבע מצב קיים, גם אם המצב הזה הוא גרוע בעליל. זכרו, התבכיינות נובעת תמיד בשל פחד משינוי. אנשים שאינם מאמינים שהם מסוגלים להתקדם, להתפתח, להתמודד, לשנות, להצליח, להבין, לבצע וליישם – מתבכיינים לאחרים, כדי שאלה יעשו את העבודה שלהם במקומם או שהם יניחו להם להישאר מה שהם ולא יחייבו אותם להשתנות.

דעו לכם, שישנו הבדל עצום בין בכי והתבכיינות. בכי הוא ביטוי לעוצמה רגשית, לאינטימיות ולחשיפה עצמית. לעומת זאת, התבכיינות היא ביטוי של רחמים עצמיים, חולשה נפשית וקטנות אמונה. בכי הוא ביטוי טהור וזך - כי הוא אינו מהווה אמצעי להשיג דבר. התבכיינות היא מניפולציה ורצון להשיג משהו ממישהו.   

המתבכיינים רוצים שאחרים יעשו עבורם את העבודה השחורה

אל תהיו קטני אמונה. אל תתנו לרחמים עצמיים ולצער להשתלט עליכם. למדו להתמודד, לפתור בעיות ולהתקדם בחיים – כך לא תזדקקו להתבכיין לאף אחד. זכרו, מי שמתבכיין רוצה למעשה להשיג מטרה פשוטה. הוא רוצה להישאר מה שהוא, ושאנשים אחרים ישתנו עבורו או יתאמצו בשבילו.

מתבכיינים הם אנשים שממסחרים דמעות ועושים שימוש ציני בחולשה מדומה כדי להשיג רווחים מאחרים. הם מנצלים תמימות, חוסר ניסיון, רגשות אשם וחוסר מודעות עצמית של אנשים כדי לגרום להם לעשות דברים שבמצב רגיל הם לא היו עושים.

למדו להיות עוצמתיים

כאשר אתם חזקים ועוצמתיים – אתם מבינים שהתבכיינות היא בזבוז משווע של זמן יקר ושל אנרגיות חיוניות. התבכיינות היא דרכם של החלשים וקטני האמונה "להשיג" הישגים מדומים. זכרו, מהתבכיינות אי אפשר להגיע רחוק. מקסימום, לדחות את הקץ. לכן, אל תתבכיינו – פשוט קומו והתחילו לבנות את החיים שלכם ברצינות, ביסודיות ובשאפתנות.

למדו להיות עוצמתיים. למדו לא להזדקק לרחמים של אחרים. למדו לקחת אחריות וסמכותיות על החיים שלכם. למדו להשתנות מרצון ומבחירה ולא מכוח או אין בררה. אל תרוצו אחרי אנשים במחשבה שהם אלה שיצילו אתכם ואל תנדנדו להם – למדו לפתור את הבעיות שלכם בחיים בכוחות עצמכם. וזכרו, כדאי לכם לבכות – חבל לכם להתבכיין.