השקר שבפמיניזם

תנועת שחרור האישה לא שחררה נשים / מאת יואב ברנזון

השחרור לעבדות – מחזית אחת לשלוש חזיתות

הפמיניזם המודרני טוען לשחרור הנשים מהעבדות שלהן לבית, למטבח ולילדים. אלא שלאמיתו של דבר, הפמיניזם לא שחרר את האישה אלא דווקא העמיס עליה הרבה יותר תפקידים וחזיתות.

אם בעבר לאישה הייתה חזית אחת מוגדרת וברורה להתמודד איתה – חזית הבית, הרי כיום נשים מודרניות נאלצות להתמודד בו-זמנית עם שלוש חזיתות: חזית הבית והילדים, חזית הבעל והזוגיות וחזית הקריירה והעבודה.

הפמיניזם הביא להרס הנשיות, האהבה והזוגיות

הפמיניזם הביא את הנשים לבינוניות, לשטחיות ולתסכול משום שהוא אילץ אותן להתפזר על שלוש חזיתות שונות בתכלית. מרגע שנשים נאלצו לרוץ כל יום מחזית לחזית הן איבדו את "המומחיות" הנשית הטבעית שלהן ולמעשה מנעו מעצמן את האפשרות להצטיין בדבר אחד. במקום זאת, הן נדחפו להיות בינוניות בשלוש חזיתות: להיות נשות קריירה אבל לא להצטיין כמו הגברים, להיות נשואות אבל לא באושר אלא מתוך מאבקי כוח ותסכול ולהיות אימהות אבל לא אימהות רגועות וטובות אלא אימהות אכולות רגשות אשם ולחוצות.

חשוב להבין שמצוינות תמיד מבוססת על התמקדות בחזית מרכזית אחת המהווה את עיקר החיים, יחד עם חזיתות שוליות נוספות המשלימות אותה. זה בלתי אפשרי להצטיין במספר תחומים בו-זמנית בחיים, שכן אפילו האנשים המוכשרים ביותר בהיסטוריה הצטיינו בסופו של דבר בתחום מרכזי אחד בלבד.  

משטיפת מוח לשחרור האמיתי

הפמיניזם לא שחרר נשים אלא העמיס עליהן וכבל אותן. הוא לא חיזק נשים אלא החליש ושיטח אותן לרמה של בינוניות בכל – בינוניות בקריירה, בינוניות בזוגיות ובינוניות בתור אימהות.

במקום שטיפת המוח הפמיניסטית במסווה של "שחרור" נשים על הנשים להתפכח אל השחרור האמיתי שלהן. עליהן להתמקד בתחום מרכזי אחד בחייהן כדי להגיע בו להישגים מעולים, לשלמות, לסיפוק ולמצוינות.   

וטיפ לסיום: שימת דגש על תחום מרכזי אחד משחררת את הנשים מהניסיון הבלתי אפשרי להיות מושלמות בכל ומאפשרת להן לחיות חיים טובים, פשוטים ומוצלחים באמת.