האישה החומרנית

קווים לדמותה – שטחית, רדודה, מרובעת וטכנית / מאת יואב ברנזון

בית טכני

נשים חומרניות באות מבתים טכניים ולא יצירתיים. חיי ההישרדות והטכניות מכוונים את האישה החומרנית לעסוק בפרקטיקה של החיים ולהתעלם מהרוחני, מהפילוסופי, מהאסטטי ומיתר הנאות החיים. 

בית טכני דוחף את שוכניו להיות מעשיים בלבד. הורים טכניים גורמים לילדיהם להתמקד רק בצד החומרי והטכני של החיים ולהזניח את הצדדים הרגשיים והרוחניים שלהם.

פחד מרגש ובוז לרוחניות

אישה חומרנית היא אישה שטחית וריקנית שיש לה פחד מרגש ובוז לעולם הרוחניות והרוח. בעיניה, העולם הוא פיזי – לא רוחני, ולכן כל מה שקשור או שייך לעולם הרוח הוא הבל הבלים, שטות גמורה.

אישה חומרנית אינה רואה את העולם כפי שהוא באמת, אלא רק דרך המשקפיים הצרות של החומר. זו הסיבה מדוע היא מתייחסת לכל בעיה ברובד הרדוד שלה ולא ברובד העמוק, בצורה צפויה ולא בדרך יצירתית, מתוך גישה נוקשה ומרובעת ולא מתוך השקפה רחבה והוליסטית.

חוסר מודעות ליופי, לאווירה, ליצירתיות, לרכות ולאמונה

אצל האישה החומרנית – העיקר הוא החזות החיצונית, השורה התחתונה, התוצאות בשטח והמהירות שבה מושגים הדברים. עבור האישה החומרנית, שום כמות חומרית לא תספק אותה או תרגיע אותה, כי יש לה חור רגשי ורוחני בתוכה שדרכו היא מאבדת כל הזמן את הדברים שהיא מנסה לצבור. למרבה הטרגדיה, אין משמעות לשום הישג חומרי אם לא משולב בו הצד הרוחני.

אישה חומרנית היא אישה קרה ונוקשית שמתקשרת עם סביבתה בצורה פיזית בלבד. המיניות שלה היא טכנית ולא אינטימית, התקשורת שלה מתבססת על נתינה חומרית ולא על הענקה רגשית, היא עסוקה רק בקידום מטרות חיצוניות לחיים (כמו האם היא נשואה, כמה ילדים יש לה, איך היא נראית והאם היא לבושה בבגדים הנכונים) והיא מתכחשת באופן שיטתי לרובד הפנימי והרוחני הקיים בה ובחיים (כמו האם אני מאושרת בזוגיות שלי, האם אני באמת קרובה לילדיי, האם אני מקבלת את גופי והאם אני אוהבת את עצמי).

וטיפ לסיום: העומק והמשמעות של החיים אינם טמונים בחיים הטכניים והחיצוניים אלא דווקא באמונה וברוח.