אנורקסיה

מהי אנורקסיה וכיצד ניתן להתמודד עימה? / מאת יואב ברנזון

שנאה לחולשה

בבסיס המחלה הנקראת אנרוקסיה קיימת שנאה פנימית לכל גילוי של חולשה עצמית וצורך חולני וחסר פרופורציה בשליטה עצמית טוטאלית ומוחלטת. הצד השכלי של החולה במחלה מנסה לאכוף על הצד הרגשי את האג'נדה שלו, מבלי להתחשב במגבלות, בפחדים, בחולשות או בגבולות.

אנשים הסובלים מאנרוקסיה הם אנשים שחיים בראש, שמקדשים את הראש ושבטוחים שכל דבר שהראש אומר הוא אפשרי. הם אינם מתחשבים בכל החלקים הפיזיים והרגשיים שנמצאים מתחת לאזור הראש, הם מנותקים מהגוף ומהצרכים הרגשיים של עצמם והם מנסים לאכוף ולשלוט בצורה טוטאלית על הגוף שלהם ועל הרגשות שלהם ללא כל התחשבות או רכות עצמית.

העדר גבולות ושלטון השכל

חולי אנורקסיה הם אנשים שכלתניים לחלוטין. למרבה הפרדוכס, מתחת לשכבת השכל הסאדיסט והשולט שלהם שוכנת אישיות סופר חלשה, סופר נשלטת, סופר רגשית ומאוד מזוכיסטית. חולי אנורקסיה נעים בין שני עולמות – בין מאבקים וניצחונות להתרסקויות והתנפצויות, בין שתלטנות נוראית וסדיטסטית לבין מאזוכיסטיות, חנפנות וקורבנות כרונית.

אנורקטים הם אנשים חסרי גבולות שרוצים לחיות חיים מושלמים – כאן, עכשיו ומייד, גם אם בדרך הם ישלמו על כך במחיר של הרס עצמי. הם חיים בסרט, והם נחושים לאכוף את הסרט על המציאות, מבלי להתחשב במציאות כפי שהיא. רוב האנרוקטים הם אנשים שאינם חיים במציאות, הם אלופים בלהכחיש את המציאות, והם כל הזמן מנסים לגרום למציאות להיות כמו הסרט שבראש שלהם במקום לקבל תחילה את המציאות ורק אז לנסות לשפר אותה במגבלות האפשר.   

לצמצם את הפער בין השכל לרגש – להיות אנושי

הפער העצום בין מה שצריך להיות לבין מה שמרגיש לי בפועל גורם לאנורקטי לחיים מבולבלים, מסוכסכים, כוחניים, קשים ומלאי תסכולים עם עצמו ועם הסביבה. במקום לנסות ליצור חיבור והרמוניה בין מה שאני רוצה לבין מה שאני מרגיש – הרצון של האנורקטי תמיד מקבל עדיפות מוחלטת על פני הרגשות שלו. האנורקטי לעולם אינו אוכל לפי תחושת הרעב הטבעית שלו אלא רק על פי מה שהראש אומר לו שנכון לאכול.

זכרו, כשהכל קיצוני אצלנו – גם המשקל שלנו הופך לנושא קיצוני של שחור ולבן, של חיים או מוות. לעומת זאת, ברגע שאנו מתחילים להיות אנשים יותר מתונים, מאוזנים, אנושיים והרמוניים יותר – גם המשקל שלנו מתמתן יחד איתנו והופך לנכון ובריא יותר. זכרו, הדרך לשיקום וריפוי ממחלת האנורקסיה היא למתן את הפער בין הראש ללב וליצור ביניהם שפה משותפת, שיתוף פעולה, הרמוניה ואיזון הדדי.

וטיפ לסיום: השכל אינו קדוש. הרגש חשוב לא פחות. למדו להתחשב בשניהם ולא רק באחד מהם.