מדוע אהבה קודמת להתחייבות ומחוייבות זוגית? / מאת יואב ברנזון

אהבה היא הבסיס או הקצפת?

שתי גישות שולטות בעולם: האחת, אהבה היא הבסיס לכל פעולה. השנייה, מחוייבות היא הבסיס לכל פעולה. על פי הגישה הראשונה ניתן לאהוב רק מאהבה. על פי הגישה השנייה ניתן ללמוד לאהוב דרך מחוייבות.

זכרו, אהבה היא הבסיס ולא התוצר. כשאנו אוהבים משהו – נוצרת אצלנו המוטיבציה הטבעית והאמיתית להתחייב כלפיו. לעומת זאת, אם אנו שונאים משהו – המחוייבות אליו תהיה מלאכותית בלבד.

אהבה קודמת להתחייבות ומחוייבות

אהבה עצמית קודמת להתחייבות לאחר, בדיוק כפי שאהבה זוגית קודמת להתחייבות הזוגית. בעבר, אנשים היו מתחייבים ומתחתנים מיידית ורק אח"כ מכירים ולומדים לאהוב אחד את השני.

כיום, אהבה היא הבסיס והיא קודמת לנישואים, מחוייבות והתחייבות. תחילה יש לאהוב, לקבל, לרצות ולהתאהב – רק אחר כך ניתן להתחייב.

כשאין אהבה – המחוייבות היא ריקה ומזוייפת

אהבה היא התוכן. לכן, ללא התוכן – המסגרת הזוגית ריקה וטכנית. ללא אהבה – אין נשמה לזוגיות אלא רק צרכים הישרדותיים ושיקולים טכניים כמו "מה אני מקבל מהקשר ומה אני מרוויח ממנו".

שימו לב, בסופו של דבר העיקר אינו מה אנו מקבלים מהקשר או מה אנו מרוויחים ממנו אלא האם אנו אוהבים, מקבלים, נהנים ושמחים בבני הזוג שלנו. על בסיס של קבלה ואהבה ניתן גם לבנות מערכת זוגית מעשית, תורמת ומפרה. בלעדיה, הבית אמנם עומד על תילו אך הוא ריק, קר וחשוך מבפנים.