האישה האבהית

קווים לדמותה – שאפתנית מדי, מתוסכלת, עצובה וחסרת אונים / מאת יואב ברנזון

תחליף אבא

אישה אבהית נוצרת בבית שבו האבא היה חלש, נעלם, לא תיפקד, היה ילדותי, ברח מאחריות, נפל כלכלית, בגד, עשה משגים נוראיים, היה פזיז או פשוט הסיר מעצמו אחריות לתפקידו האבהי ולא לקח תפקיד זה ברצינות.

כילדה, אישה אבהית למעשה חשה את החלל שהאב יוצר בחוסר נוכחותו ובחוסר תרומתו לבית, לאימא וליתר אחיה ואחיותיה והיא מחליטה באקט של הרואיות וגבורה כי היא תמלא את החלל הזה, תיכנס לנעליו ולתפקידו של אביה ותמנה את עצמה ל"אב הבית" עד שהוא יחזור לתפקידו הטבעי.

האבא שמעולם לא היה למשפחה

אישה אבהית מנסה לפצות את משפחתה ואף את עצמה על האבא שתמיד לא היה שם. היא תמנה את עצמה לזו שתדאג לכל אחיה ואחיותיה, תפרנס אותם, תשתדל להעניק להם את כל מחסורם ותרגיש אכזבה בכל פעם שמטרה זו לא תעלה בידה.

אישה אבהית מרגישה ככישלון בכל פעם שהיא אינה יכולה לפצות את אחיה, אחיותיה, אימה ואף אביה. היא מנסה בצורה נואשת וחסרת סיכוי "לתקן" את משפחתה הרעועה ואת מצב חוסר התפקוד של אביה הנפקד. אישה כזו תנסה להספיק הכל, להשיג הכל, תמיד לתת ולעזור, היא תדחה את חייה האישיים ותעשה הכל כדי להתמסר למטרותיה "האבהיות" על חשבון יכולותיה האישיות והנשיות.

כיצד משתחררים מהתפקיד האבהי הכפוי?

אישה אבהית ממנה את עצמה לתפקיד שהיא מעולם לא מונתה אליו. היא נכנסת לנעליים שהיא אינה יכולה ואינה צריכה בכלל להיכנס אליהם. תפקידה אינה להיות תחליף לאביה. תפקידה היא להיות ילדה ואישה.

תהליך של שחרור של אישה אבהית מתחיל מההבנה שההחלטה הקריטית שהיא קיבלה בילדותה בניסיונה להחליף את אביה חסר התפקוד היה שגוי, ושזכותה לשוב לעצמה, לילדותה, לנשיותה.

וטיפ לסיום: ילדים לא יכולים ולא אמורים להחליף את ההורים שלהם. הניסיון של ילדים להחליפם ולבוא במקומם רק מנציח את הטרגדיה המשפחתית ומעניק לגיטימציה מעוותת להורים להמשיך ולא לתפקד כהורים לילדיהם.