מדוע לאהוב ולהיות נאהב הוא עקרון-על שאסור לוותר עליו? / מאת יואב ברנזון

הזכות לאהוב

לכולנו יש את הזכות לאהוב. אלא שרוב האנשים מוותרים עליה, כשהם מתפשרים על עבודה או בני זוג וכשהם בוחרים בני זוג או עבודה שלא מתאימים להם באמת ושהם לא באמת שלמים ומקבלים אותה.

מי שלא אוהב את עבודתו או את בני הזוג שלו מוותר ומתפשר על הזכות הבסיסית ביותר שלו והיא לחוות אהבה ולהיות אדם שלם ומסופק.

הזכות להיות נאהב

לכולנו גם עומדת הזכות להיות נאהבים. גם על זכות זו רוב האנשים מוותרים או מתפשרים. להיות נאהבים פירושו שאוהבים אותנו, שמעריכים אותנו ואת עבודתנו, שמקבלים אותנו ושמכבדים אותנו ואת הדעות והבחירות שלנו.

הזכות להיות נאהב היא זכות בסיסית הן ביחסים הזוגיים והן ביחסים שלנו עם העבודה והקריירה שלנו. מי שוותר על זכות זו – לא חווה את ההרגשה של הערכה, כבוד, קבלה ואהבה על מי שהוא ועל מה שהוא עושה.

עקרון-העל: לאהוב ולהיות נאהב

אם אינכם אוהבים את בני הזוג שלכם ואינכם שלמים איתם, אם אינכם אהובים על בני הזוג שלכם והם אינם שלמים איתכם ואינם יודעים אם הם אוהבים אותכם – סימן שאתם מוותרים על עקרון העל שלכם והוא לאהוב ולהיות נאהבים.

בסופו של דבר, עדיף לחפש עבודה ובני זוג שאנו אוהבים אותם ושהם אוהבים אותנו בחזרה מאשר לחיות בפשרה חמוצה שמאפשרת לנו להיות אוהבים ונאהבים "קצת", "לפעמים", "מדי פעם", "לרגעים מסויימים" או "אולי מתישהו".